5 שאלות שיעזרו לאזן בין הגנת בן הזוג לירושת הילדים
צוואה הדדית יכולה להגן על בן הזוג שנותר בחיים, אך אינה מבטיחה כשלעצמה שילדי בן הזוג מנישואין קודמים יקבלו חלק מהרכוש. כדי לקדם מניעת נישול של ילדים מנישואין ראשונים בצוואה הדדית, חשוב לקבוע במפורש מי יירש את הנכסים, באיזה שלב ומה יהיו זכויות בן הזוג ברכוש שיקבל.
החשש מובן: בני זוג רוצים לדאוג זה לזה, ובמקביל להבטיח שהרכוש יגיע לילדיהם. לפי סעיף 8א לחוק הירושה, צוואה הדדית מבוססת על הסתמכות בין בני הזוג, ולכן גם האפשרות לשנותה או לבטלה מושפעת מהנסיבות ומהשלב שבו מבקשים לעשות זאת. אפשר לקבוע שבן הזוג יירש תחילה, ואחריו יירשו הילדים, ולנסח בנפרד זכויות כגון מגורים בדירה או שימוש ברכוש. בחמש השאלות הבאות נבחן כיצד פועלת צוואה הדדית, אילו הוראות עשויות לאזן בין ההגנה על בן הזוג לירושת הילדים, ומה משתנה כשאחד מבני הזוג מבקש לבטל אותה.
תוכן העניינים
1. הגנה על ילדים מנישואין קודמים
במשפחה בפרק ב׳ חשוב להבחין בין ילדיו של כל אחד מבני הזוג. בירושה על פי דין, ילדי המוריש, מנישואיו הקודמים או הנוכחיים, נמנים עם יורשיו. לעומת זאת, ילדי בן הזוג מנישואים קודמים אינם יורשי המוריש מכוח הקשר הזוגי בלבד. לכן, מי שרוצה להוריש להם נכסים צריך לציין זאת במפורש בצוואה.
צוואה הדדית מאפשרת לבני זוג לקבוע הוראות מתוך הסתמכות הדדית. סעיף 8א לחוק הירושה מסדיר את המסגרת לצוואות כאלה בישראל. בני הזוג יכולים לחתום על מסמך אחד, או לערוך שני מסמכים נפרדים המבוססים על הסתמכות הדדית. בשני המקרים, הניסוח צריך להבהיר מי מקבל כל נכס, ולא להסתפק באמירה כללית שהרכוש יועבר לילדים.
ההבדל בין צוואה לבין ירושה על פי דין משמעותי: צוואה גוברת על ירושה על פי דין, לפי משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי. לכן כדאי לפרט את זהות היורשים ואת הנכסים המיועדים להם. למשל, אפשר לקבוע שילדיו של כל אחד מבני הזוג יקבלו את הרכוש שהוריש להם ההורה שלהם, ולא להניח שילדי בן הזוג יירשו אותו באופן אוטומטי.
חשוב להגדיר גם אילו נכסים נכללים בהסדר. בצוואה אפשר לפרט דירה, חשבונות ונכסים פיננסיים. אם ההוראות מתייחסות לדירה בלבד, הן לא בהכרח מסדירות את חלוקת יתר הרכוש. במשפחות בפרק ב׳ כדאי לשקול גם הסכם ממון, שיסדיר את משטר הרכוש ויבהיר את מעמדם של נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הקשר.
דירה ממחישה את הסיכון שבהוראה כללית. בן הזוג שנותר בחיים עשוי לקבל את הדירה, למכור אותה ולהעביר את תמורת המכירה לילדיו. אם בני הזוג רוצים לשמור על ערך הנכס גם עבור ילדי המוריש, עליהם לקבוע מה מותר לעשות בדירה ובתמורתה. אפשר להפריד בין זכות המגורים של בן הזוג לבין הבעלות המיועדת לילדים, בהתאם להסדר שיבחרו.
נכסים פיננסיים דורשים התייחסות נפרדת. אפשר לקבוע בצוואה משפחתית משולבת נאמנות לחלוקה מבוקרת של נכסים כאלה. במקביל, כספי פנסיה וביטוח עשויים להיות משולמים לפי רשימת מוטבים נפרדת ולא לפי הוראות הצוואה. לכן חשוב להתאים בין זהות המוטבים לבין ההוראות שבצוואה.
כדי לקדם מניעת נישול של ילדים מנישואין ראשונים בצוואה הדדית, חשוב להבחין בין שלוש שאלות: מי הבעלים של כל נכס, מי רשאי להשתמש בו לאחר פטירה ומי יקבל אותו בהמשך. תשובות מפורשות מונעות הסתמכות על הנחות משפחתיות שלא נכתבו. הן גם מאפשרות לבחור בין העברת נכסים ישירות לילדים לבין הורשתם תחילה לבן הזוג שנותר בחיים, בהתאם לרצון בני הזוג.
בדוגמה המתוארת, הבן הבכור היה כבן 20 כשאמו הכירה בן זוג חדש. במצב כזה, תכנון ברור יכול לסייע להבחין בין הרצון לדאוג לבן הזוג לבין הרצון להבטיח שילדים יקבלו את הרכוש שיועד להם. בני זוג הנישאים בנישואים שניים יכולים לערוך צוואה כדי להסדיר שרכושו של כל אחד מהם יעבור לילדיו. כדאי שההוראות יבטאו את הבחירה הממשית של בני הזוג ולא ישאירו את החלוקה להנחות שאינן מעוגנות במסמכים.
לגבי דירה, אפשר לקבוע מראש מה ייעשה בה אם בן הזוג שנותר בחיים יבחר למכור אותה, וכיצד תחולק התמורה. כך מתייחסים במפורש לאפשרות שהכסף יועבר לילדי בן הזוג, במקום להסתמך על ציפייה כללית שהנכס יישמר. אפשר לקבוע בצוואה משפחתית משולבת נאמנות לחלוקה מבוקרת של נכסים פיננסיים. במשפחות בפרק ב׳ כדאי גם להגדיר אילו נכסים נכללים בהסדר ולשקול להסדיר את משטר הרכוש בהסכם ממון.
2. איזון בין שוויון להוגנות בין הילדים
חלוקה שווה בין כל הילדים היא אפשרות אחת, אך לא תמיד היא משקפת את כוונת ההורים. במשפחה שבה לכל אחד מבני הזוג ילדים מקשרים קודמים, כדאי להגדיר מהי חלוקה הוגנת מבחינתם. למשל, האם כל ילד יקבל חלק זהה, או שכל הורה יוריש את רכושו לילדיו? ניסוח הצוואה צריך לשקף החלטה מודעת, ולא להסתמך על ההנחה שכל בני המשפחה מפרשים שוויון באותו אופן.
כדי לקבוע את החלוקה, כדאי להתחיל במיפוי המשפחה: מי הילדים, מי ההורה של כל אחד ואילו הוראות מבקשים לקבוע עבורם. לאחר מכן אפשר לבחור אם לחלק את הרכוש בין כלל הילדים, בין ילדיו של כל מצווה בנפרד או לפי קבוצות מוגדרות. למשל, בני זוג יכולים לקבוע שחלק מסוים יועבר לילדי האם וחלק אחר לילדי האב. חשוב לזהות במדויק את הנהנים ולהגדיר כיצד תחולק הירושה.
גם נסיבות החיים עשויות להסביר מדוע שוויון מספרי אינו הבחירה המתאימה. בדוגמה המתוארת, הבן הבכור היה כבן 20 כשאמו הכירה בן זוג חדש. גיל הילד בעת יצירת המשפחה החדשה אינו קובע לבדו את חלקו, אך הוא ממחיש שהילדים עשויים לחוות את הקשר המשפחתי בשלבים שונים. הורים יכולים להביא בחשבון קשר, תלות או תמיכה שכבר ניתנה, ולנסח בהתאם את רצונם.
מתנות שניתנו לילדים בחיי ההורים הן שיקול נוסף, ויש להחליט כיצד להתייחס אליהן. אפשר לקבוע, למשל, שהחלוקה העתידית תביא בחשבון מתנה משמעותית שקיבל אחד הילדים, או שמתנות קודמות לא ישפיעו על חלקי הירושה. בלי הוראה ברורה, הילדים עלולים להבין אחרת את כוונת ההורים. התייחסות מפורשת למתנות מבדילה בין רכוש שכבר הועבר לבין הירושה העתידית.
כאשר הילדים בגילים שונים, כדאי לשקול גם את מועד קבלת הירושה ואת אופן ניהולה. למשל, הצוואה יכולה לקבוע חלוקה מיידית או החזקה בנאמנות, אם הדבר תואם את מטרת ההורים. נאמנות עשויה לאפשר חלוקה מבוקרת של נכסים פיננסיים, במקום להעביר אותם לילדים באותו אופן. יש לתאר בבירור את התנאים והמטרות, כדי שההוראה תשקף את רצון המצווים.
הוגנות אינה מחייבת שכל ילד יקבל אותו נכס או אותו חלק. אפשר להוריש נכס מסוים לילד אחד ולקבוע חלוקה אחרת עבור אחיו, בהתאם לרצון ההורים. לדוגמה, אם ילד אחד צפוי לקבל נכס מסוים, הצוואה יכולה להבהיר כיצד יתחלק יתר הרכוש בין שאר היורשים. ההוראות צריכות להגדיר מי היורשים, מה חלקו של כל אחד ואילו נכסים יקבלו.
לפני קביעת החלוקה, כדאי להשוות בין תרחישים: מה יקרה אם אחד ההורים ימות ראשון, מה יקבל בן הזוג שנותר ומה יישאר לילדים. לאחר מכן יש לנסח הוראות נפרדות לכל תרחיש. כך אפשר לבדוק אם התוצאה תואמת את רצון ההורים בנוגע לילדים מנישואין קודמים ולילדים משותפים. הבחנה ברורה בין שוויון, צרכים והחלטות קודמות מסייעת לבטא את כוונת המצווים.
4. האיזון בין הגנת בן הזוג הנותר לירושת הילדים
בן הזוג שנותר בחיים עשוי להזדקק ליציבות בדיור, בעוד שילדי המוריש מבקשים לשמור על ירושתם. בצוואה אפשר להקנות לבן הזוג זכות מגורים בדירה לכל חייו, ובמקביל לשמור לילדים את הבעלות בה. ההסדר מפריד בין השימוש בדירה לבין הבעלות עליה, וכך ניתן להגן על מקום מגוריו של בן הזוג בלי להקנות לו בהכרח בעלות מלאה בנכס.
כדי להבהיר את ההפרדה, יש להגדיר מה כוללת זכות המגורים. למשל, הצוואה יכולה להתייחס לדירה שבה בני הזוג גרים ולהבהיר אם הזכות חלה רק עליה או גם על דירה חלופית. אפשר לפרט גם מי יישא בהוצאות השוטפות, כגון תחזוקה ותשלומים הקשורים למגורים. ההוראות צריכות להתאים לנכס ולרצון בני הזוג, ולא להותיר עמימות לגבי השימוש היומיומי.
בעלות בנכס והזכות להשתמש בו הן שאלות נפרדות. הילדים יכולים להיות בעלי הזכויות בדירה, בעוד בן הזוג מקבל זכות להתגורר בה. לכן חשוב לבחון מה יקרה אם בן הזוג ירצה לעבור למקום אחר, אם הדירה כבר לא תתאים לצרכיו או אם יידרשו בה שינויים. הוראות ברורות למצבים כאלה עוזרות לבני המשפחה להבין את ההסדר.
גם הצרכים הכלכליים והרפואיים עשויים להשתנות לאחר פטירת אחד מבני הזוג. במנגנון ״יורש אחר יורש״, בן הזוג שנותר בחיים יכול להשתמש ברכוש שירש ואף למכור נכסים לצורך מחייתו או צרכיו הרפואיים. לכן על בני הזוג להחליט אם להקנות לו חופש שימוש רחב או לקבוע מגבלות. מידת החופש תלויה בנוסח הצוואה ובהגבלות שנקבעו בה.
אפשר להבחין בין זכות המגורים בדירה לבין הזכויות בכסף ובנכסים אחרים. בן הזוג עשוי לקבל זכות להמשיך להתגורר בבית, בעוד הוראות נפרדות יחולו על חשבונות או נכסים פיננסיים. כך נמנעים מהוראה כללית אחת שאינה מבדילה בין צורכי דיור לבין צורכי מחיה. ההפרדה גם מבהירה לילדים מה נועד לשמש את בן הזוג ומה מיועד לעבור אליהם.
כדאי להביא בחשבון גם שינוי בצרכיו של בן הזוג. אם יהיה צורך לעבור לדיור אחר, הצוואה יכולה לקבוע מה ייעשה בדירה ובתמורתה, במקום להשאיר את השאלה פתוחה. בני הזוג יכולים להחליט אם המעבר ישפיע על זכויות הילדים ואם יש לקבוע תנאים לשימוש בכספים שיתקבלו. אלה החלטות תכנוניות שיש לנסח בהתאם למטרת ההסדר.
לפני החתימה, כדאי לבחון כל סעיף מנקודת מבטם של שלושת הצדדים: בן הזוג, ילדי המצווה והילדים המשותפים, אם ישנם. לגבי כל נכס יש להגדיר מי ישתמש בו, מי בעל הזכויות בו ומתי הוא עשוי לעבור הלאה. בישראל, מידת החופש של בן הזוג שנותר בחיים תלויה בהוראות הצוואה. ניסוח שמבהיר את האיזון בין מגורים, שימוש ובעלות מספק לכל צד תמונה ברורה יותר של זכויותיו.

5. הבטחת ירושת הילדים לאחר פטירת שני בני הזוג
כדי לקבוע מי יקבל את הרכוש לאחר פטירת שני בני הזוג, אפשר להיעזר במנגנון ״יורש אחר יורש״ שבסעיף 42 לחוק הירושה. בצוואה נקבע תחילה מי יורש את המצווה, ובהמשך מי יירש אחריו. למשל, בן הזוג שנותר בחיים יורש ראשון, וילדיו של המצווה מוגדרים כיורשים הבאים. כך נקבעת מראש שרשרת ירושה, ולא רק זהות היורש הראשון.
חשוב לזהות במפורש את הילדים שיירשו בשלב השני. במשפחה בפרק ב׳, בן הזוג שנותר בחיים עשוי להוריש את עיזבונו לילדיו, ובכך להעביר להם גם רכוש שקיבל בירושה מבן זוגו. אם בני הזוג רוצים שילדי המוריש יקבלו את הנכסים לאחר פטירת בן הזוג, על הצוואה לציין זאת במפורש ולהגדיר כיצד תחול החלוקה.
הוראות הצוואה צריכות להבחין גם בין נכסים שיישארו לבין נכסים שעשויים להשתנות. למשל, דירה עשויה להימכר וחשבון השקעות עשוי להשתנות בעקבות שימוש בכספים. לכן כדאי להגדיר אם ההוראה חלה על נכס מסוים, על תמורת מכירתו או על הרכוש שיישאר בעיזבון. הוראה שמתייחסת רק לדירה המקורית עלולה שלא להבהיר מה ייעשה בכסף אם היא תימכר.
מנגנון ״יורש אחר יורש״ אינו בהכרח שולל מבן הזוג הראשון את השימוש ברכוש שירש. בן הזוג שנותר בחיים יכול להשתמש בו ואף למכור נכסים לצורך מחייתו או צרכיו הרפואיים. לכן, כשמנסחים את הוראות השלב השני, חשוב להתייחס לחופש השימוש שניתן לבן הזוג. תכנון שמבקש להגן על הילדים צריך להביא בחשבון גם את צורכי בן הזוג שנותר בחיים.
דוגמה מעשית: בני זוג קובעים שבן הזוג שנותר בחיים יירש ראשון, ולאחר פטירתו יירשו ילדים מסוימים את הרכוש שנותר. הצוואה צריכה להבהיר מי הילדים, אם יתחלקו ברכוש באופן שווה ואילו נכסים או יתרות נכללים בהסדר. אם אחד מהם הוא ילד מנישואין קודמים, זיהויו המפורש מבהיר שהוא נכלל בהוראה, ואין להסתמך על קשר ירושה אוטומטי בינו לבין בן הזוג שנותר.
אפשר גם לקבוע שהילדים יירשו לאחר פטירת בן הזוג שנותר בחיים, המכונה לעיתים ״לאחר 120״. הביטוי אינו תחליף להוראה משפטית: הצוואה צריכה לקבוע מי היורשים ומה יהיה חלקו של כל אחד. אם בני הזוג מבקשים להוריש לילדים מסוימים בלבד, או להבחין בין ילדיהם, יש לכתוב את ההבחנה באופן חד וברור.
לפני השלמת הצוואה, כדאי לבחון את התוצאה בשני שלבים: מה יקבל בן הזוג לאחר הפטירה הראשונה ומי יירש את הרכוש שנותר לאחר פטירתו. לאחר מכן יש לבדוק מה יקרה אם נכס יימכר או אם בן הזוג ישתמש בכספים. כך אפשר לוודא שההוראות משקפות את רצון בני הזוג ושחלוקת הרכוש לילדים ברורה גם אם הנכסים ישתנו.
5. ביטול צוואה הדדית בחיי שני בני הזוג ולאחר פטירת אחד מהם
צוואה הדדית אינה משתנה באותה דרך כמו צוואה רגילה. צוואה רגילה היא מסמך אישי, ואילו צוואה הדדית מבוססת על הסתמכות בין בני הזוג. לכן סעיף 8א לחוק הירושה קובע כללים מיוחדים לביטולה. התוצאה תלויה, בין היתר, בשאלה אם שני בני הזוג בחיים ואם עיזבון בן הזוג שנפטר כבר חולק.
כל עוד שני בני הזוג בחיים, לפי סעיף 8א(א) לחוק הירושה, בן זוג המבקש לבטל את צוואתו ההדדית צריך למסור לבן הזוג האחר הודעה בכתב. הודעה זו היא שלב מרכזי בביטול, ולא די בכך שאחד מבני הזוג יערוך צוואה חדשה בלי ליידע את האחר. כך החוק מאפשר לבן הזוג השני לדעת שההסתמכות שעליה נערכו הצוואות השתנתה.
לאחר פטירת אחד מבני הזוג, יש לברר תחילה אם העיזבון כבר חולק. אם טרם חולק, בן הזוג שנותר בחיים יכול להשתחרר מהצוואה ההדדית באמצעות ויתור על חלקו בירושה. לפי ויקיטקסט, כל עוד העיזבון לא חולק, הוויתור נעשה לטובת ילדו או אחיו של המוריש. כלומר, אין מדובר רק בהודעה על שינוי רצון, אלא בצעד שמשפיע על זכויות הירושה.
אם בן הזוג שנותר בחיים כבר ירש את הרכוש, ביטול הצוואה ההדדית מחייב להשיב לעיזבון את מה שקיבל או את שוויו במועד ההשבה. למשל, אם נכס התקבל ובהמשך נמכר, ייתכן שההשבה תתייחס לשווי הרכוש במועד ההשבה, ולא רק לרצון לערוך צוואה חדשה. מצב חלוקת העיזבון קובע אפוא איזה מסלול נדרש לאחר הפטירה.
סעיף 8א(ב) לחוק הירושה עוסק בביטול לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בכפוף לשאלה אם העיזבון חולק. לכן חשוב להבחין בין שני מצבים: עיזבון שטרם חולק, שבו נדרשת הסתלקות מהחלק בירושה, ועיזבון שכבר חולק, שבו נדרשת השבה. ההבחנה הזאת משפיעה על האפשרות לשנות את הוראות הצוואה ועל הרכוש שיש להחזיר.
גם נוסח הצוואה חשוב. עצם עריכתן של צוואות הדדיות אינה מוכיחה בהכרח שבני הזוג התכוונו למנוע מבן הזוג שנותר בחיים לשנות את צוואתו. יש לבחון את לשון הצוואות ואת כוונת הצדדים. למשל, הוראה מפורשת בדבר הרכוש לאחר הפטירה עשויה לסייע בהבנת ההסתמכות וההגבלות שבני הזוג ביקשו לקבוע.
לפני פעולה לשינוי צוואה הדדית, יש לזהות את מועד הפטירה, את מצב חלוקת העיזבון ואת הרכוש שהועבר לבן הזוג שנותר. לאחר מכן יש לקרוא את הוראות הצוואה ולבחון אם הן קובעות הגבלה מפורשת. בדיקה מסודרת של שלושת הנתונים האלה מסייעת להבין אם נדרשת הודעה בכתב, הסתלקות מהירושה או השבת רכוש. קבלו סיוע משפטי בבחינת ביטול צוואה הדדית.
חשוב להבין כי בישראל צוואה הדדית מגבילה את האפשרות לבטל אותה באופן חד-צדדי, ובפרט לאחר פטירת אחד מבני הזוג. לפי סעיף 8א(א) לחוק הירושה, כל אחד מבני הזוג רשאי לבטל צוואה הדדית בעוד שני בני הזוג בחיים באמצעות הודעה בכתב לבן הזוג האחר. לאחר פטירת אחד מהם, לפי סעיף 8א(ב) ניתן לבטל צוואה הדדית בכפוף לבחינת חלוקת העיזבון.
אם העיזבון טרם חולק, בן הזוג שנותר בחיים יכול להשתחרר מהצוואה ההדדית באמצעות ויתור על חלקו בירושה. לפי העמוד, לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג שנותר רשאי לערוך צוואה חדשה רק לאחר שוויתר על חלקו בעיזבון. אם הוא כבר ירש את הרכוש, ביטול הצוואה ההדדית מחייב להשיב לעיזבון את כל מה שירש או את שוויו במועד ההשבה. מצב חלוקת העיזבון קובע אם נדרש ויתור על החלק או השבת הירושה, ובכל אחד מהמצבים נדרשת פעולה אחרת. גם לאחר פטירה, אין להניח שאפשר לשנות את הצוואה באופן חד-צדדי בלי לעמוד בתנאים הנוגעים לעיזבון.
משרד עו"ד רות גבריאל
משרד עו"ד רות גבריאל מסייע בתכנון צוואות והסכמי ממון למשפחות בפרק ב׳. כשמבקשים לאזן בין צורכי בן הזוג שנותר בחיים לבין זכויות הילדים מנישואין קודמים, צוואה מאפשרת להגדיר את רצון בני הזוג ולהתייחס למבנה המשפחתי. התכנון בוחן את הוראות ההורשה ואת הקשר בינן לבין הסכם ממון, כדי לנסח אותן בבירור. כדאי לפנות כאשר מבנה המשפחה או הבעלות בנכסים מחייבים הוראות מותאמות, או כשרוצים להבין את משמעות השינוי או הביטול של צוואה הדדית. פנו למשרד עו"ד רות גבריאל לשיחה על תכנון צוואה המתאים למצב המשפחתי.
הפכו את הרצון המשפחתי להוראות ברורות
תכנון נכון מתחיל בשיחה פתוחה בין בני הזוג על סדרי העדיפויות שלהם. לפני ניסוח המסמך, כדאי שכל אחד יגדיר מה חשוב לו, אילו חששות הוא רוצה לפתור ואילו החלטות הוא מבקש להשאיר בידיו. אין צורך להסכים מראש על כל פרט. השיחה מסייעת להבחין בין מטרות משותפות לרצונות אישיים, ומאפשרת לעורך הדין להבין את התמונה המשפחתית.
כדאי לחשוב גם כיצד תרצו להתמודד עם שינוי עתידי בעמדותיכם. מניעת נישול של ילדים מנישואין ראשונים בצוואה הדדית אינה מסתכמת בבחירת יורשים, אלא מחייבת להבין כיצד ההוראות משקפות את רצונכם לאורך זמן. במסגרת ייעוץ משפטי אפשר לבחון אם המסמך מבטא את החלטותיכם ואם נדרשת התאמה בעקבות שינוי בנסיבות המשפחתיות או הכלכליות. כך תוכלו להגיע לניסוח מתוך בחירה מודעת, ולא מתוך הנחות שלא נאמרו.
אם אתם מוכנים לדון בצעד הבא, פנו למשרד עו"ד רות גבריאל לשיחה על עריכת צוואה המתאימה למצבכם. אפשר להתחיל בהצגת השאלות שמעסיקות אתכם, ולברר יחד כיצד להפוך את רצונכם לתכנון ברור ומסודר. החלטה שקולה היום יכולה לעזור לכם להתקדם בביטחון.
שאלות ותשובות
איך בדיוק עובדת צוואה הדדית?
הצוואה ההדדית מיועדת לבני זוג, לרבות ידועים בציבור בנסיבות מתאימות, ואינה מסגרת משותפת לכל בני המשפחה. למשל, הורים, ילדים ובני זוג של הילדים אינם עורכים יחד צוואה הדדית לפי סעיף 8א. בעת תכנון ההוראות כדאי להפריד בין רצון בני הזוג לבין בקשות של קרובים אחרים, ולנסח את הוראותיו האישיות של כל אחד מבני הזוג בתוך ההסדר המשותף.
איך מאזנים בין הוגנות לשוויון בין כל הילדים?
כדאי לבחון את החלוקה גם לפי סדרי פטירה אפשריים, ולא רק לפי מצב המשפחה כיום. למשל, בני זוג יכולים לדון מראש כיצד ירצו שהצוואה תחול אם אחד מהם ימות ראשון ובהמשך ישתנו מבנה המשפחה או צרכיה. תיעוד ברור של ההחלטות והנימוקים מסייע להבחין בין חלוקה מכוונת לבין טעות ניסוח, ולנסח הוראות המתייחסות גם למצבים שלא היו צפויים בעת עריכת הצוואה.
הגדרת היקף העיזבון: מה כלול בהסדר?
כדי להגדיר את היקף ההסדר, כדאי לבחון מסמכי בעלות, הסכמים קודמים ורישומים על שם כל אחד מבני הזוג. למשל, דירה הרשומה על שם אחד מהם עשויה לעורר שאלות שונות מדירה הרשומה על שם שניהם. עיון במסמכים מאפשר לזהות פער בין הרישום לבין ההבנות בין בני הזוג, ולהחליט אם הצוואה או הסכם ממון צריכים להתייחס אליו במפורש.




















