אפוסטיל: מי מאמת מסמכים בישראל ולשימוש בחו״ל
עודכן: לפני שעתיים (2)
בישראל, אפוסטיל למסמך ציבורי ישראלי ניתן במשרד החוץ, ואילו למסמך נוטריוני הוא ניתן בבית משפט ומאמת את סמכות הנוטריון. בשנת 2026 אגרת המדינה היא 41 ₪ לכל חותמת. לכן, מסמך רשמי הכולל תרגום נוטריוני עשוי להזדקק לשתי חותמות: אחת למסמך המקורי ואחת לאישור הנוטריוני.
קל להתבלבל בין סוגי המסמכים, הגופים המאמתים והאגרות, במיוחד כשהמסמך מיועד לרשות במדינה אחרת. ההבחנה המרכזית היא בין מסמך ציבורי, מסמך נוטריוני ומסמך זר שמבקשים להגיש בישראל. לכל סוג מסמך מסלול אימות משלו, והשלב הראשון הוא לזהות מהו המסמך.
במדריך תמצאו אילו אגרות עשויות לחול, מי מוסמך לאמת כל סוג מסמך ואיך מטפלים במסמכים ישראליים המיועדים לחו״ל או במסמכים זרים המוגשים בישראל. תבינו גם מתי נדרש תרגום נוטריוני ואיך הוא משתלב בתהליך קבלת אפוסטיל, כדי להתכונן להגשה בצורה מסודרת.
תוכן העניינים
אגרות אפוסטיל
בחישוב עלות האימות בישראל, מפרידים בין אגרת המדינה לבין תשלום עבור שירות נוטריוני. אגרת המדינה משולמת לכל חותמת, ואילו תרגום או אישור נוטריוני הם שירותים נפרדים. בשנת 2026 האגרה היא 41 ₪ לחותמת. לכן, מספר החותמות הדרושות הוא שקובע את רכיב האגרה, ולא מספר הדפים בתיק.
אגרת המדינה מתעדכנת ב־1 בינואר בכל שנה, ושוברי תשלום משנים קודמות אינם מתקבלים. מי שמכין מסמכים לקראת סוף השנה ומגיש אותם בינואר צריך להשתמש בשובר המתאים לשנת ההגשה. למשל, שובר ששולם בשנה אחת לא יתקבל לאחר תחילת השנה הבאה. כדאי לתכנן את התשלום סמוך להגשה, ולא להסתמך על שובר ישן.
גם מספר המסמכים אינו בהכרח זהה למספר החותמות. מסמך ציבורי הכולל תרגום נוטריוני עשוי לדרוש חותמת על המקור וחותמת נפרדת על אישור הנוטריון. במקרה כזה, למסמך אחד יש שני רכיבי אימות נפרדים. אם בתיק יש כמה תעודות, ספרו את האישורים הדרושים לכל תעודה, ולא את מספר הדפים או הכריכות.
במשרד החוץ, תשלום בקבלה אחת מוגבל ל־410 ₪ עבור עד עשרה מסמכים בשנת 2026. לפני התשלום, חלקו את התיק לפי מסלול האימות: מסמכים ציבוריים מצד אחד ואישורים נוטריוניים מצד שני. ייתכן שרכיבים שונים יוגשו לרשויות שונות, ולכן לא תמיד אפשר לרכז את כל האגרות בקבלה אחת.
חותמת אחת: האגרה היא 41 ₪.
עשר חותמות: הסכום הוא 410 ₪, עד תקרת הקבלה במשרד החוץ.
מסמך עם אישור נוטריוני: בדקו אם נדרשת חותמת גם למסמך וגם לאישור.
לדוגמה, ארבע תעודות ציבוריות ושני אישורים נוטריוניים עשויים לדרוש שש חותמות, אם כל רכיב זקוק לאימות נפרד. אם נדרש אישור נוסף, יש להוסיף את סכום החותמת המתאימה. הדוגמה ממחישה מדוע חישוב לפי מספר התעודות בלבד עלול להחמיץ רכיבים בתיק.
למסמך המיועד למדינה שאינה חברה באמנת האפוסטיל אין בישראל אגרת מדינה עבור חותמת זו. עם זאת, אימות בנציגות זרה עשוי להיות כרוך בתשלום נפרד. לכן חשוב להבחין בין אגרת המדינה לבין תשלום אפשרי לנציגות, ולחשב כל שלב בנפרד.
שכר הנוטריון אינו חלק מאגרת המדינה. הוא תלוי בפעולה הנוטריונית ובמאפייני המסמך, והמחיר נמסר לאחר בקשת הצעת מחיר. ההפרדה מבהירה מה מכסה אגרת האפוסטיל ומה שייך לשירות אחר, ומאפשרת לארגן את התשלומים לפי רכיבי התיק.
כדי למנוע בלבול בין מועד התשלום לבין מועד הכנת התיק, כדאי לבדוק את השובר שוב בסמוך להגשה. עצם העובדה שהתשלום בוצע אינה מבטיחה שהשובר יתאים אם ההגשה נעשית לאחר שינוי השנה. מאחר שהאגרה מתעדכנת ב־1 בינואר, יש להתייחס לשנת ההגשה כנקודת הייחוס לבחירת השובר, ולא רק למועד שבו נאספו המסמכים או הוכן התיק. כך אפשר לצמצם את הסיכון להגיע עם תשלום שאינו מתקבל ולגלות שיש צורך להסדיר אותו מחדש. ההבחנה חשובה במיוחד למי שמכין תיק מראש ומשאיר את ההגשה למועד מאוחר יותר.
בעת ארגון המסמכים, שמרו את פרטי התשלום לצד רשימת האישורים הדרושים, כדי שיהיה קל לבדוק שכל שובר מתאים להגשה המתוכננת. אם מועד ההגשה משתנה וחוצה את תחילת השנה, בדקו מחדש את תוקף השובר לפני שתסתמכו עליו. שובר ששולם בעבר אינו בהכרח מתאים, שכן שוברי תשלום משנים קודמות אינם מתקבלים. בדיקה של שנת ההגשה ושל השובר מסייעת לתכנן את התשלום ולשמור על הפרדה בין מספר החותמות לשכר השירותים הנוטריוניים.
אגרות אפוסטיל בשנת 2026
כדי לנהל נכון את הוצאות האימות בשנת 2026, כדאי להכין טבלת מעקב נפרדת לכל מסמך. רשמו בה את שם המסמך, הגוף שהנפיק אותו, הגוף שאליו הוא מיועד, פעולות האימות שכבר נעשו והפעולות שנותרו. כך תראו אילו הוצאות שייכות לכל פריט, ותוכלו לזהות מסמך שדורש טיפול במסלול שונה.
הפרידו את ההוצאות לפי שלב, ולא רק לפי מי שמגיש את התיק. למשל, הכינו שורה נפרדת לתשלום ממשלתי, לשירות נוטריוני ולתשלום אפשרי לנציגות זרה. החלוקה מקלה להשוות בין הקבלות לרשימת המסמכים, ומונעת שיוך של תשלום למסמך הלא נכון. היא גם מסייעת לזהות אם רכיב מסוים שולם אך טרם טופל.
בתיק הכולל מסמכים מכמה רשויות, סדרו אותם בקבוצות לפי הגוף המטפל. הצמידו לכל קבוצה את רשימת המסמכים ואת אסמכתאות התשלום המתאימות. אם מסמך עובר יותר משלב טיפול אחד, תעדו כל שלב בנפרד. כך תוכלו לעקוב אחר העלות והסטטוס של כל מסמך בלי לבלבל בין פעולות שונות.
פרטי המסמך: ציינו את סוגו ואת הגוף שהנפיק אותו.
מסלול הטיפול: רשמו איזו רשות מטפלת בכל פעולה.
תיעוד תשלום: שמרו את האסמכתה לצד המסמך שאליו היא קשורה.
יתרת טיפול: סמנו אילו פעולות עוד נותרו לפני ההגשה בחו״ל.
אם עורך דין מגיש מסמכים למשרד החוץ עבור לקוחותיו, הוא יכול להביא עד עשרה מסמכים בכל מעמד, בצירוף תעודת עורך דין בתוקף. אין הגבלה על מספר הפעמים שבהן ניתן להגיע. האפשרות מתאימה לתיק גדול שמחולק לכמה הגשות. ברישום ההוצאות, הפרידו בין המעמדים ובין המסמכים שנמסרו בכל אחד מהם, כדי לשמור על התאמה בין התשלום, האסמכתה והמסמך.
שליחים מגישים במשרד החוץ עד עשרה מסמכים בימי רביעי בין 14:00 ל־16:00. המסמכים מוחזרים לאותו שליח ביום רביעי שלאחר מכן. כשמתכננים הגשה באמצעות שליח, רשמו את מועד המסירה ואת מועד ההחזרה הצפוי לצד פרטי התיק. כך ניתן לתאם את המשך הטיפול, למשל תרגום או העברה לרשות בחו״ל, בלי לייחס לתשלום מועד טיפול שאינו חל עליו.
בנהלו תקציב למסמכים, הבחינו בין סכום ששולם לבין הוצאה שעדיין צפויה. השאירו מקום בטבלה לתשלום נוסף שעשוי לחול על שלב נפרד, ורשמו מי ביצע אותו. בסיום, עברו על האסמכתאות מול רשימת המסמכים והפעולות. רישום מסודר לשנת 2026 נותן תמונה ברורה של ההוצאות ושל מה שנותר להסדיר לפני שהמסמכים יוצאים ליעדם.
איזו רשות מנפיקה אפוסטיל לפי סוג המסמך
כדי להפנות מסמך לגוף המתאים, בדקו מי חתם עליו ובאיזה מעמד. נושא המסמך, למשל לימודים או מצב אישי, אינו מספיק. החתימה והאישור המצורף הם שקובעים את מסלול האימות. אם המסמך כולל כמה חתימות, בדקו כל אחת בנפרד ורשמו מי חתם.
משרד החוץ מטפל במסמכים ציבוריים ישראליים שהוכנו ונחתמו כראוי בידי עובד הרשות שהנפיקה אותם. לפני ההגשה, ודאו שמדובר במקור ושהחתימה היא של הגורם הרשמי המתאים. אם צורף למסמך אישור נוסף, בדקו אם הוא משנה את זהות החותם שיש לאמת. כך לא תתייחסו לכל החתימות כאילו ניתנו באותו מעמד.
במסמך נוטריוני, מסלול האימות מתייחס לחתימת הנוטריון ולמעמדו. רשם של בית משפט שלום או גורם מוסמך אחר מטפל באימות במסגרת סמכותו. בישראל, הרשויות המוסמכות כוללות גם עובדי מדינה שמונו לתפקידם בידי שר המשפטים לפי חוק הנוטריונים. בדקו מהו האישור הנוטריוני המצורף ומהי החתימה שעליה מבקשים לקבל הכרה.
החלוקה בין הרשויות מועילה גם כשיש בתיק מסמכים מסוגים שונים. במקום למסור את התיק כולו כיחידה אחת, מיינו אותו לפי החתימה שיש לאמת:
חתימת עובד רשות: סמנו את הרשות הציבורית שהנפיקה את המסמך.
חתימת נוטריון: ציינו שהמסמך נוטריוני ושנדרש טיפול בגורם המוסמך לכך.
כמה חתימות: פרטו כל חתימה ואת תפקידה, במקום להסתמך על שם המסמך בלבד.
אישור דיגיטלי: ציינו שמדובר במסמך דיגיטלי, כדי להתאים את הבדיקה לסוג האישור.
מסמכים ציבוריים מסוימים, ובהם תעודת יושר, יכולים לקבל אישור דיגיטלי. מכיוון שהאפשרות חלה רק על מסמכים מסוימים, הבחינו בין עותק דיגיטלי למסמך נייר. אם המסמך מיועד לרשות מחוץ לישראל, קבלת הפורמט הדיגיטלי תלויה ברשות המקבלת. בדיקה זו נוגעת לאופן השימוש במסמך, ולא לזהות הגוף הישראלי שהנפיק אותו.
אם אינכם בטוחים מהו סוג החתימה, עיינו בפרטי ההנפקה ובחותמות שעל המסמך. חותמת של רשות ציבורית וחתימת נוטריון מעידות על תפקידים שונים, גם אם הן מופיעות באותו תיק. רשמו מי חתם, מה מעמדו ומה צורת המסמך, מקור או דיגיטלי. המיון הזה מבהיר איזה גוף צריך לטפל בכל רכיב.
העיקרון המעשי הוא להתאים כל בקשת אימות לחתימה המסוימת שעל המסמך. מסמך ציבורי, אישור נוטריוני וקובץ דיגיטלי אינם קטגוריות חלופיות, ולעיתים תיק אחד משלב ביניהן. הפרדת הרכיבים מראש מקלה לזהות אילו מסמכים מיועדים לאותו גוף ואילו דורשים טיפול נפרד. כך נשמרת גם ההתאמה בין האישור המבוקש למעמד החותם.
אימות מסמכים זרים בישראל
מסמך שהונפק מחוץ לישראל נבדק לפי המדינה שהנפיקה אותו, סוג החתימה והאופן שבו ישמש בארץ. ישראל תיקנה בשנת 1977 תקנות ליישום אמנת האפוסטיל, שנכנסה לתוקף בישראל ב־14 באוגוסט 1978. האמנה מסדירה אימות מסמכים בין המדינות החברות בה, אך אינה מחליפה את בדיקת המסמך עצמו או את דרישות הרשות הישראלית המקבלת אותו.
כאשר מדינה חברה באמנה, המסמך עשוי להגיע עם חותמת אפוסטיל שהונפקה במדינת המקור. החותמת מאמתת את מקור החתימה או את מעמד החותם, ולא את נכונות התוכן. לכן, תעודת לידה זרה עם חותמת מתאימה עדיין עשויה להזדקק לתרגום, כדי שהרשות בישראל תוכל לעיין בפרטיה. חשוב להפריד בין אימות מקור המסמך לבין הבנת הכתוב בו.
במסמכים המוגשים למשרד הפנים בישראל נדרש בדרך כלל תרגום נוטריוני שנעשה בידי נוטריון הדובר את שפת המסמך. לדוגמה, תעודה בשפה זרה עשויה לעבור תחילה אימות במדינת המקור, ולאחר מכן תרגום נוטריוני בישראל. התרגום מאפשר לרשות לקרוא את המידע, ואילו החותמת מאמתת את המסמך או את האישור הנלווה אליו. אלה שלבים נפרדים, שלכל אחד מהם תפקיד משלו.
כדאי למיין את המסמכים לפי מקורם לפני הגשה בישראל:
תעודה ציבורית זרה: מזהים את המדינה המנפיקה ובודקים אם צורפה לה חותמת אימות מתאימה.
מסמך בשפה זרה: בוחנים אם הרשות המקבלת זקוקה לתרגום נוטריוני לשימוש בישראל.
מסמך נוטריוני מחו״ל: מפרידים בין אימות חתימת הנוטריון לבין בדיקת תוכן המסמך.
מסמך לשימוש מול משרד הפנים: מתייחסים גם לשפת המקור וגם לדרישת התרגום הנוטריוני.
אם המסמך נחתם בפני נוטריון זר, הבחינו בין אישור הנוטריון לבין החותמת המאמתת את סמכותו. בישראל, במסמך נוטריוני פקיד בית המשפט בודק אם הנוטריון מופיע ברשימת הנוטריונים המוסמכים. במסמך זר, החותמת נבחנת כחלק משרשרת האימות במדינת המקור. היא אינה קובעת אם העובדות במסמך נכונות או אם הרשות בישראל תקבל אותו.
תעודת נישואין זרה ממחישה את חלוקת התפקידים: בודקים את מקור המסמך, חותמת האימות מציינת שהחתימה אושרה, והתרגום הנוטריוני מציג את תוכנו בעברית. מסמך ישן המיועד לאימות צריך להיות מקור או העתק נאמן למקור. הכנת עותק שאינו עומד בדרישה עלולה להקשות על אימות התעודה עצמה.
לפני ההגשה, סדרו את התיק באופן ברור: המסמך הזר, חותמת האימות המצורפת אליו והתרגום הנוטריוני, אם נדרש. כך אפשר לזהות איזה רכיב כבר אומת ואיזה מיועד לרשות בישראל. ההבחנה חשובה במיוחד כשיש כמה תעודות ממדינות שונות, משום שלכל מסמך עשויים להיות חותמת, שפה ומסלול אימות אחרים.
אימות מסמכים ישראליים לשימוש בחו״ל
לפני שמכינים מסמך ישראלי לשימוש בחו״ל, בררו מהו מעמד מדינת היעד ביחס לאמנת האפוסטיל. נכון לשנת 2026, 129 מדינות חברות באמנה. ארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ורוסיה הן בין המדינות החברות. הפרט הזה עוזר לזהות את מסגרת האימות המתאימה, אך לא מחליף את דרישות הגוף שיקבל את המסמך.
קנדה וטאיוואן אינן חברות באמנה, ולכן מסמך ציבורי ישראלי המיועד אליהן עשוי לעבור שרשרת אימות אחרת, הכוללת לעיתים אימות בנציגות הדיפלומטית של מדינת היעד. למשל, תעודה המיועדת לקנדה לא בהכרח תעבור את אותם שלבים כמו תעודה המיועדת לגרמניה. המדינה שאליה מגישים את המסמך היא שיקול מרכזי בתכנון ההכנה.
גם סוג המסמך משפיע על ההכנה. תעודת נישואין ישנה המיועדת לאימות צריכה להיות מקורית או העתק נאמן למקור. לפני ארגון התיק, השוו בין העותק שבידיכם לדרישה. צילום רגיל אינו תחליף להעתק נאמן למקור, ובדיקה מראש יכולה למנוע עיכוב בשל צורת המסמך ולא בשל תוכנו.
חלק מהמסמכים הציבוריים, ובהם תעודת יושר, יכולים לקבל אישור דיגיטלי. מסמך דיגיטלי עשוי להיות נוח להעברה, אך הפורמט מתאים רק אם הגוף בחו״ל מקבל אותו. לפני שילובו בתיק, בררו מול הרשות המקבלת אם היא מכירה באישור דיגיטלי. אל תניחו שקובץ מתקבל בכל מקום רק משום שהונפק באופן רשמי בישראל.
מדינת יעד חברה באמנה: התאימו את המסמך למסגרת האימות החלה במדינה.
מדינת יעד שאינה חברה: היערכו לאפשרות של שרשרת אימות הכוללת נציגות דיפלומטית.
מסמך ישן: הכינו מקור או העתק נאמן למקור, בהתאם לסוג התעודה.
אישור דיגיטלי: בדקו שהרשות המקבלת בחו״ל מכירה בפורמט.
הנפקת אישור דיגיטלי אינה הופכת את כל תהליך ההגשה למקוון. למסמכים ציבוריים ישראליים אין מסלול הנפקה מקוון, ולכן יש למסור אותם פיזית או באמצעות שליח. ההבחנה חשובה בתכנון העברת התיק: גם אם אישור מסוים קיים כקובץ, הטיפול במסמך עצמו עדיין עשוי לדרוש מסירה פיזית.
כדי לצמצם בלבול, הכינו לכל מסמך דף מעקב קצר ובו מדינת היעד, הגוף שיקבל אותו, סוג העותק שברשותכם והאם מדובר באישור דיגיטלי. למשל, תעודת יושר דיגיטלית ותעודת נישואין ישנה דורשות הכנות שונות. המיון מסייע להבחין בין מסמכים שמוכנים להעברה לבין כאלה שזקוקים לעותק מתאים או לאימות נוסף.
אמנת האג משנת 1961, הידועה גם בשם אמנת האפוסטיל, קובעת מנגנון לאימות מסמכים בין המדינות החתומות עליה. לכן כדאי לברר מראש איזה מסלול נדרש למסמך הרשמי, ולא להסתפק בכך שהוא הונפק בישראל. לפי המדריך, מסמך רשמי ישראלי המוגש לרשות במדינה זרה צריך לקבל אפוסטיל ממשרד החוץ. במקרה הצורך יש להוסיף תרגום נוטריוני, וכן אפוסטיל מבית משפט השלום לאישור התרגום. כך אפשר לתכנן את הטיפול במסמך ובתרגומו כחלק מאותו תיק, ולבדוק עם הרשות המקבלת אילו רכיבים היא דורשת.
בישראל ניתן לקבל אפוסטיל למסמכים ציבוריים ישראליים במשרד החוץ בירושלים, ולא בערים אחרות או בשגרירויות ישראל. הביאו את מגבלת המקום בחשבון כבר בתכנון ההגשה, כדי לבחור מראש כיצד להעביר את המסמך לטיפול. קנדה וטאיוואן אינן חתומות על אמנת האפוסטיל, והצגת מסמך ציבורי ישראלי בהן עשויה לדרוש שרשרת אימותים חלופית, לרבות אימות בנציגות הדיפלומטית של מדינת היעד. בררו מול הרשות המקבלת אילו שלבים נדרשים במקרה שלה, והכינו את המסמך, התרגום וכל אישור נלווה בהתאם. בירור מוקדם של דרישות המדינה והגוף המקבל מסייע להיערך למסירה ולהימנע מהנחה שאפוסטיל לבדו מתאים לכל יעד.
משרד עו"ד רות גבריאל: תרגום נוטריוני של תעודות
משרד עו״ד רות גבריאל מספק תרגום נוטריוני של תעודות המיועדות להגשה לרשויות או לגופים בחו״ל. השירות מתאים כשנדרשת תעודה בשפה אחרת בצירוף אישור נוטריוני לתרגום. במסגרת האישור, הנוטריון מאשר שהתרגום נאמן למקור. חשוב להבחין בין אישור התרגום לבין חותמת המאמתת את המסמך המקורי או את סמכות הנוטריון; אלה עשויים להיות שלבים נפרדים.
לקראת הטיפול, הכינו את התעודה ואת פרטי מדינת היעד והשימוש המתוכנן. כך אפשר להתמקד במסמך הרלוונטי ובאישור הנדרש. אם יש לכם תעודה לתרגום נוטריוני, פנו למשרד עו״ד רות גבריאל.
הכינו את המסמך לשלב הבא
אם נדרש תרגום נוטריוני של תעודה, הפרידו בין אישור התרגום לבין חותמת האפוסטיל, שכן לכל אחד תפקיד אחר. אם דרישת הרשות בחו״ל אינה ברורה, בררו אותה לפני הכנת התיק כדי לצמצם את הסיכוי לסבב טיפול נוסף. כשהמסלול ברור, תוכלו לארגן את המסמכים לפי הסדר הנדרש ולהתקדם בביטחון.
לקבלת סיוע בתרגום נוטריוני של תעודות, פנו למשרד עו״ד רות גבריאל. צעד מסודר עכשיו יעזור לכם להתקדם עם המסמך המתאים למטרה.
שאלות נפוצות
אז לסיכום, איזה מסמכים צריכים איזה סוג של אישור?
מסמך ציבורי ישראלי מיועד למסלול משרד החוץ, ואישור נוטריוני למסלול בתי המשפט. תעודת תואר אקדמי צריכה לעבור תחילה במשרד החינוך. מסמך זר נבחן לפי המדינה שהנפיקה אותו והאימות שצורף לו. לדוגמה, תיק הכולל תעודה ציבורית ותרגום נוטריוני עשוי לדרוש אישור נפרד לכל רכיב. התחילו בזיהוי החותם והגוף שהנפיק כל מסמך.
איך מגישים במשרד החוץ?
מגישים מסמכים ציבוריים ישראליים במשרד החוץ בירושלים, בקבלת קהל או בדואר. בדקו שהמסמך המקורי נושא חתימה מתאימה של עובד הרשות שהנפיקה אותו, והכינו את פרטי ההחזרה למשלוח בדואר. במעטפה ניתן לשלוח עד עשרה מסמכים. קבלת הקהל מתקיימת בימים א׳, ב׳, ג׳ וה׳ בין 09:00 ל־12:30, וביום ד׳ בין 09:00 ל־11:30.
איך מקבלים אפוסטיל על מסמך נוטריוני בבית המשפט?
פונים למזכירות בית משפט ומגישים את המסמך הנוטריוני לאימות סמכות הנוטריון. פקיד בית המשפט בודק שהנוטריון רשום ברשימת הנוטריונים המוסמכים. שעות קבלת הקהל הן א׳ עד ה׳, 08:30-13:30, וניתן להגיש עד עשר תעודות בכל פנייה. החותמת מאשרת את מעמד הנוטריון, ולא את תוכן המסמך או את נכונות העובדות המופיעות בו.
איך מקבלים אפוסטיל, שלב אחר שלב?
תחילה בררו מה דורשת הרשות במדינת היעד, ואז זהו אם המסמך ציבורי או נוטריוני. בדקו אם נדרשת חתימה מקדימה, כמו חותמת משרד החינוך לתעודת תואר, והגישו את המסמך לרשות המתאימה. השלימו תרגום או אימות נוסף אם הם נדרשים. מסמכים ציבוריים ישראליים אינם מונפקים באופן מקוון; יש למסור אותם פיזית או באמצעות שליח.
אילו קריטריונים קיימים לקבלת אישור אפוסטיל?
המסלול תלוי במדינת היעד, בסוג המסמך ובזהות החותם. במסמך ציבורי בודקים שהמקור נחתם כראוי בידי עובד הרשות המנפיקה. במסמך נוטריוני בודקים שהנוטריון מופיע ברשימת המוסמכים. בדקו גם אם נדרשת חתימה מקדימה או תרגום. למשל, תעודת תואר מחייבת חותמת משרד החינוך לפני הטיפול במשרד החוץ.
אילו תעודות צריכות חתימה מקדימה לפני משרד החוץ?
תעודת תואר אקדמי מישראל צריכה לקבל תחילה חותמת ממשרד החינוך, ורק לאחר מכן אפשר להעבירה למשרד החוץ. החותמת המקדימה מאפשרת למשרד החוץ לאמת את המסמך במסלול המתאים. בתיק הכולל תעודות מסוגים שונים, הפרידו את תעודת התואר משאר המסמכים וסמנו את שלב משרד החינוך. כך לא תגישו אותה למשרד החוץ לפני השלמת האימות הקודם.
באיזה סדר עושים אפוסטיל ותרגום?
סדר הטיפול נקבע לפי דרישות הרשות במדינת היעד ולפי סוג המסמך. במסמך ציבורי ישראלי שדורש תרגום נוטריוני, ייתכן שיהיה צורך באימות המקור במשרד החוץ ובאימות נפרד של אישור הנוטריון בבית המשפט. לכן, לפני הכנת התרגום, בררו אילו רכיבים יש לאמת ובאילו שפות המסמך מתקבל. כך תוכלו לארגן את המקור, התרגום והאישורים בלי לבלבל בין תפקידיהם.
האם אישור אפוסטיל חייב לקבל תרגום נוטריוני?
לא בכל מקרה נדרש תרגום נוטריוני; הצורך תלוי בדרישות הגוף שיקבל את המסמך ובשפה שבה הוא מבקש לקבלו. לדוגמה, אם רשות בחו״ל דורשת מסמך בעברית לצד תרגום לשפתה, הכינו את התרגום בהתאם להנחיותיה. תרגום נוטריוני מאשר את התרגום, אך אינו מחליף אימות של המסמך המקורי או של חתימת הנוטריון.
